מרי וולסטנקרפט

הלמידה תתבסס על קריאת הטקסט שלה "הגנה על זכויות האשה" 1792, מתוך ללמוד פמיניזם: מקראה. אפשר לקרוא את כולו החל מכתה ז', אפילו כחלק משיעור עברית/הבנת הנקרא, או לבחור שלושה קטעים חשובים מתוכו וללמד החל מכתה ה

מרי וולסטנקרפט נחשבת להוגה הפמיניסטית הראשונה, היא הקימה בית ספר לבנות, יצאה מהבית בגיל 19 ועבדה כאומנת ומורה. האמינה בשוויון זכויות וחינוך שווה לבנים ובנות. 
חשוב להסביר לכיתה את התקופה שבה פעלה: באותן השנים לנשים לא היו זכויות בכלל, לא היו להם בתים משלהן, לא היה להן רכוש על שמן, הבעל ייצג את המשפחה בפני החוק, הן לא יכלו ללמוד בבית ספר ולא לעבוד ברוב העבודות הקיימות מחוץ לבית, מלבד עבודות של שירות, חינוך וטיפול. בקשו מהכיתה לדמיין כיצד זה היה להיות אשה באותה התקופה, ואולי אף לכתוב על כך טקסט קצר. 

וירג'יניה וולף

אפשר ללמד על וירג'יניה וולף החל מכתה ד'. כדאי לדבר מעט עליה, לספר שנולדה ב1882, הייתה סופרת ונאבקה למען זכויות לנשים. עיקר מוקד ההוראה בהקשר של וירג'יניה וולף הוא הספר חדר משלך, אך בכיתות גבוהות יותר, חטיבה ומעלה, בהחלט אפשר להראות גם את הסרט "השעות" ולדון בחייה של וירג'יניה וולף ובחשיבות של הספרים שכתבה. 
חדר משלך: מומלץ להוריד את דף העבודה הנ"ל, אשר מאפשר הבנה של המצב הכלכלי של נשים והאפלייה בחינוך שסבלו ממנה בתקופתה של וירג'יניה וולף. בהתאם לגיל, ניתן להקריא קטעים מהספר (עמוד-שניים בכתה ד' ועד לקריאה צמודה של כל הטקסט בתיכון), הקטעים המוצלחים להוראת צעירים/ות הם בפרק ב' (הסיפור על הדודה מרי סיטון, קשיי הפרנסה והצורך ב500 לירות בשנה. כמו כן, ניתן לקרוא את החלק על אחותו של שייקספיר בפרק ג

סימון דה בובואר

אפשר ללמוד על סימון דה בובואר כבר החל מכתה ד. כדאי לכתוב על הלוח את המשפט "אשה אינה נולדת אשה, אלא נעשית אשה" ולחלק את דף העבודה הנ"ל. לנסות להבין יחד את משמעות המשפט ולחקור יחד את הרגעים שבהם אנחנו מבינות מה המגדר שלנו, אך בשפה פשוטה ומובנת: מה עשה אותנו בנות? האם לימדו אותנו להיות בנות? מה יהפוך אותנו לנשים? 

בגילאי חטיבה ומעלה, אפשר לשוחח גם על מושג "האחר", אשה היא האחר, שונה מהגבר אך גם נחשבת כנחותה לו חברתית. לנסות למצוא דוגמאות לכך בחברה, בתקשורת, בסרטים. 
בחטיבה-תיכון אפשר להוסיף על כך גם את מושג הסובייקט, להסביר שלפי בובואר אשה אינה סובייקט ולקרוא מעט מתוך המין השני. בכל הגילאים כדאי להוסיף גם מעט רקע ביוגרפי

בל הוקס

בל הוקס נולדה בארצות הברית ב1952, היא מדברת גם על מעמד וגם על גזע. ספרה של בל הוקס "פמיניזם זה לכולם" כתוב בשפה ברורה מאד ואפשר בהחלט ללמוד קטעים מתוכו בכיתה. 

תרגיל נחמד לעשות בכיתה הוא לצייר מעגל ולכתוב בתוכו את המילה אשה. לשלוח כל ילד/ה לראיין אשה אחת ולהבין איזה עוד זהויות יש לה מלבד "אשה", למשל מזרחית, שחורה, ילדה, דתייה, מוסלמית, לסבית, אמא ועוד... להסביר בכתה שבל הוקס מדברת על התייחסות לכלל הזהויות של כל אשה, על אפלייה כפולה כשחורה ואשה. אפשר לבקש מהכתה לעשות עבודת חקר על מצב השחורים/ות בארצות הברית בשנות החמישים ולהשוות למצב של אוכלוסיות מוחלשות בישראל, למשל מזרחים/יות, פליטים/ות, מהגרי/ות עבודה... 

לואיזה מאי אלקוט

אני ממליצה מאד ללמד על לואיזה מאי אלקוט ולקרוא יחד עם הכיתה את הספר "נשים קטנות". הקדשתי לכך שנה שלמה של קריאה צמודה עם כתה ד-ה, המחזנו את החלקים האהובים והעלינו הצגה לכבוד יום האשה הבינלאומי. 

לואיזה מאי אלקוט ונשים קטנות, הן לא תמיד הבחירה הברורה לשיעור פמיניסטי. אך כאשר מסתכלות יחד עם הכיתה על התקופה שבה חייתה אלקוט והתקופה בה נכתב הספר מבינים שהייתה פורצת דרך. אלקוט עצמה הייתה סופרג'יסטית וגדלה במשפחה שהאמינה בשוויון ובהשקעה בחינוך אקדמי לילדות. 

נעמי וולף

אני ממליצה ללמד על נעמי וולף החל מכתה ו' ועד התיכון. היא נולדה ב1962 בסן פרנסיסקו. פמיניסטית אמריקאית יהודיה. ספרה מיתוס היופי יצא בשנת 1991 וסימל את תחילת הגל השלישי של הפמיניזם. כדי לדבר על מיתוס היופי, אפשר לשאול את הכיתה איך נראית האשה הכי יפה בעולם? אפשר לבקש גם לצייר אותה. לשוחח על כך שישנו מודל שאי אפשר להגיע אליו לעולם, אך נשים מחונכות להמשיך לשאוף אליו. אפשר לצפות בפרסומות בכיתה, לנתח את הציפיות מנשים בימינו. מומלץ לקרוא קטעים מתוך הספר "מיתוס היופי" וכן לצפות ב"מראה, מראה", סרטה הנפלא של תמרה אביעד בת ה12 בנושא זה. 

מלאלה יוסופזאי

מלאלה יוסופזאי קיבלה לאחרונה פרס נובל לשלום בזכות מאבקה מעורר ההשראה למען זכויות לנערות וילדות בפקיסטן, ובמיוחד למען הזכות לחינוך שווה לבנים ובנות בעקבות סגירת בתי הספר לנערות בהם היא וחברותיה למדו. מלאלה סבלה מאיומים ואלימות שהובילה לירי בראשה, ממנו התאוששה בשנה האחרונה. מלאלה מהווה דוגמה מדהימה לנערה שעומדת על זכותה לדבר, ללמוד ולהביע דעה כנגד דיכוי, אפלייה ואי צדק. אני ממליצה להראות בכיתה את כתבת החדשות שצולמה עליה לפני כשנה וכן להוריד את דף העבודה המצורף ומהווה כלי עזר לעבודת כיתה בנושא. הדף מיועד בעיקר לכיתות ג-ו. בכיתות גבוהות יותר אפשר להעמיק ולהכין עבודות חקר על אפלייה מגדרית בחינוך ברחבי העולם ועל היסטוריה של הדרת נשים מחינוך, כדי להבין שגם בתקופתה של וירג'יניה וולף הייתה הדרה מחינוך בארצות הברית למשל, ולא רק בארצות כמו פקיסטן.